בתם הבכורה של קרן ושלמה. נולדה ביום י"ג בכסלו תשס"ג (18.11.2002) במודיעין. אחות גדולה לאביב.

אורי גדלה והתחנכה במודיעין עד גיל חמש, אז עברה עם משפחתה למושב כפר דניאל הסמוך. למדה בבית הספר הדמוקרטי "שחף" בשוהם. ילדה חכמה, חברותית ומלאת שמחת חיים, מנהיגה טבעית וכריזמטית שפיזרה אור, אהבה ורעות בכל מקום בו דרכה.

בכיתה א' התחילה לרכוב על סוסים והתאהבה בחיה האצילית. במשך שמונה שנים התמסרה לעולם הרכיבה, מצאה בו שקט, חיבור וחופש אמיתי, ויצרה עם הסוסים שפה משותפת, שהתבססה על כבוד הדדי, אמון ועדינות. במסיבת בת המצווה שלה, שנערכה בחווה בה נהגה לרכוב, הפתיעה את האורחים במופע קפיצות סוסים מרהיב, כאשר היא והסוס משתפים פעולה בהרמוניה מושלמת.

כשסיימה את כיתה ח' עברה עם משפחתה לברוקלין, ניו יורק. היא למדה שנה אחת בחטיבת הביניים "דייקר הייטס" והמשיכה לבית הספר התיכון הבינלאומי של ברוקלין, בו לומדים תלמידים מעשרות מדינות שונות.

בתיכון השתתפה בתוכנית הדגל של בית הספר, School Honor Society המיועדת לתלמידים מובילים חברתית ואקדמית ומעודדת מנהיגות צעירה באמצעות תרומה לקהילה. בכיתה י"ב נבחרה לייצג את בית הספר בוועידת הפסגה הלאומית השנתית של התוכנית, שנערכה בעיר וושינגטון, בירת ארה"ב.

התכונות המרכזיות שאפיינו את אורי היו אכפתיות ואחריות. היא הייתה מובילה חברתית ופעלה רבות למען הקהילה מתוך תחושת אחריות ואהבה גדולה לזולת. בעיקר תרמה לטיפוח חיבורים בין יוצאי מדינות ולאומים שונים, תוך אמונה מלאה בכוחם של שיתוף, הבנה הדדית וחיבור אנושי.

אורי הייתה מדריכה בתנועת הנוער הישראלית "הצופים" – שבט "תפוח". היא הדריכה קבוצות גיל שונות ואף מילאה תפקיד מוביל של רכזת הדרכה לחניכי שכבה ט'. בנוסף, הדריכה במחנה הקיץ "צבבה" של התנועה, שנערך בישראל, וכן במחנה "ביחד", מחנה קיץ בעברית, משותף לבני התנועה מישראל ומארה"ב, שבמסגרתו הובילה סדרת פעילויות בנושא התרבות הישראלית.

ב-2018 נבחרה לייצג את שבט "תפוח" בוועידת "הצופים" העולמית שעסקה בנושא הזהות היהודית והישראלית. לאורך כל שנותיה בתנועה פעלה רבות לחיזוק הקשר בין הנוער האמריקאי-ישראלי לבין מדינת ישראל והתרבות היהודית והישראלית.

אורי הייתה נערה מוכשרת במיוחד, יצירתית מאוד ובעלת רגישות אסתטית יוצאת דופן. עוד כילדה בישראל, התחילה ללמוד עיצוב אופנה, והמשיכה בכך כנערה בברוקלין. לאורך השנים יצרה פריטי לבוש ותיקים ייחודיים, מקוריים, צבעוניים ומלאי נשמה. עבודותיה שיקפו את חריצותה, את אהבתה לאסתטיקה, לחומר ולצבעים ואת הנאתה מעצם העשייה. בכל יצירה, ביקשה לספר סיפור וביטאה את עולמה הפנימי העשיר. לעשייתה בתחום זה, כמו לכל דבר שבחרה לעשות, ניגשה בנחישות, ברצינות ועם יכולת התמדה מרשימה, ופעלה במלוא התשוקה, המסירות והמחויבות.

ב-2020, עם סיום לימודיה בתיכון, עלתה לארץ והתנדבה לשירות צבאי כחיילת בודדה, במסגרת גרעין "צבר" של תנועת "הצופים". היא שירתה כלוחמת וכחובשת קרבית בגדוד "קדם", חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף.

בשנת השירות הראשונה התגוררה בקיבוץ טללים שבצפון הנגב, אשר אירח את הגרעין שבמסגרתו עלתה לארץ. בהמשך, עברה להתגורר בדירת חיילים בודדים עם שתי חברותיה לגרעין.

במהלך השירות אובחנה כחולה במחלת הסרטן. בעקבות מחלתה, סיימה את שירותה הצבאי.

לאורך כל תקופת ההתמודדות עם המחלה הפגינה גדלות נפש, אצילות ואומץ לב. היא הייתה מלאת חיוניות, אהבה לרקוד, לצחוק וליהנות והאמינה בכוחם של החיים עד הרגעים האחרונים. גם כשמצבה החמיר לא ויתרה, שמרה על אופטימיות, שמחה ותקווה, דבקה בחיים בכל מאודה והאמינה שתחלים.

אחרי מאבק שנמשך כשנתיים, הלכה לעולמה.

אורי ענבי נפטרה ביום ד' בתשרי תשפ"ד (19.9.2023). בת עשרים בפטירתה. הובאה למנוחות בבית העלמין בכפר דניאל. הותירה אחריה הורים ואחות.

לאחר פטירתה הועלתה לדרגת סמל.

משפחתה כתבה: "אורי – כשמה כן היא: אור גדול. אור שמאיר כל פינה, עוטף את הסובבים אותה בשפע של חום, אהבה ורעות. אורי שלנו, הגיבורה – בת אהובה, אחות נפלאה, נכדה יקרה וחברה אהובה על כל סובביה. שירת חייה נקטעה באחת, בדמי ימיה, בעונת הסתיו, בתום מאבק הרואי.

אורי הייתה אדם מעורר השראה. הדרך בה חיה, למדה, יצרה ונתנה לעולם ממשיכה ללוות אותנו ולגעת בלבבות של כל מי שהכיר אותה. כל צעד שעשתה היה מלא במשמעות, בכל תחום שבו עסקה, ובמיוחד במערכות היחסים שקיימה עם סביבתה. אורי תישאר תמיד חלק בלתי נפרד מאיתנו, בלבבות, במעשים ובזיכרונות היקרים שהיא הותירה אחריה. האור שהיא פיזרה סביבה לא ייכחד, וזכרה ימשיך להאיר אותנו בדרכנו.

אורי שלנו, תמיד היית כעץ שתול על פלגי מים, יציבה בדרכך, מצמיחה פירות של עשייה, ערכים וטוב לב – וכל אשר עשית הצלחת. כפי שנכתב בספר תהילים א', פסוק ג' 'וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ; וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ'.

אורי אהובה, תמיד תהיי נוכחת בחיינו, בנפשותינו, במחשבותינו, ברגשותינו ובמעשינו. אהובת ליבנו לנצח!"